גיורא פוזיילוב

מרכזי העשייה התרבותית של עם ישראל באותה עת היו באירופה הנוצרית - בעיקר בפולין, בגרמניה וברוסיה, ובמרכזים הגדולים של היהדות באימפריה העות'מאנית. לישיבה הירושלמית ניתנה תשומת לב מעטה בלבד. תוכנית המחקר של מר גיורא פוזיילוב, המזכה אותו עתה בפרס שרת החינוך לשנת תשס"ב - עוסקת בנושא: "ישיבות ירושלים, רבניה, והיצירה הרוחנית בה בין השנים הת"מ-התרע"ד (1680-1914)".

החל מסוף המאה ה-17 גברו העלייה לארץ וההתיישבות בירושלים. רבים מן המתיישבים בה היו תלמידי-חכמים שהקדישו זמן רב לפעילות תורנית ותרבותית. למעשה היו בירושלים באותה עת עשרות ישיבות ובתי מדרש. חכמי ירושלים בתקופה הנדונה עסקו בתורת הנגלה והנסתר והקדישו תשומת לב מרובה לפסיקת ההלכה.

מר פוזיילוב מבקש לבדוק את מעמדן של הישיבות בירושלים, את תפקידן בחיי היישוב בארץ וקשרן עם יהודי התפוצות, את בתי הדפוס שהיו בירושלים באותה עת, ובמיוחד את טיבה של היצירה הרוחנית לסוגיה ולענפיה. המחקר אמור להתבסס לא רק על ספרים שנדפסו, אלא גם על אלה המצויים עדיין בכתבי-יד, ועל מקורות ארכיוניים. מר פוזיילוב עומד לסיים את עבודת הדוקטור שלו על הנושא: "העדה הספרדית בירושלים בהתפתחותה בשלהי השלטון העות'מאני (1870-1914)".

הוא פירסם כמה ספרים העוסקים בתולדותיהם של חכמי ישראל שבארצות האיסלאם ובעליות לארץ-ישראל. לציון מיוחד ראוי ספרו המקיף "מבוכארה לירושלים - עלייתם והתיישבותם של יהודי בוכארה בארץ ישראל, תרכ"ח-תש"ח (1868-1948)", שיצא לאור בשנת תשנ"ו מטעם "משגב ירושלים" שבאוניברסיטה העברית. כמו כן פרסם קרוב לעשרים מאמרים, שכמה מהם ראו אור בכתבי עת יוקרתיים.

במחקריו התמקד מר פוזיילוב בשאלות של חברה, תרבות וכלכלה, והקדיש תשומת לב מרובה לתולדותיהם ולדמותם של חכמים ומנהיגי ציבור.

הוועדה התרשמה מחשיבותו של המחקר המוצע ומהעובדה שהוא עתיד לתרום תרומה חשובה להכרת חיי הרוח בארץ ישראל בתקופה הנדונה וישמש בסיס איתן לכל מחקר נוסף בתחום חשוב זה. חומר הרקע שהובא לפנינו ורשימת הפרסומים של המציע, יש בהם כדי להעיד על השכלתו הרחבה, על שליטתו המלאה במקורות הרלוונטיים ועל כישוריו ההולמים לביצוע המחקר האמור.

על כן החלטנו פה אחד להמליץ על הענקת פרס שרת החינוך ליצירה בתחומי התרבות היהודית לשנת תשס"ב למר גיורא פוזיילוב.