צביה מרגליות

בולטת במיוחד יצירתה בתחום התיאטרון הדוקומנטרי העוסקת בסוגיית הגירוש מגוש קטיף בה היא מציגה בצורה משכנעת ביותר את נקודות המבט השונות של הדמויות באירוע היסטורי זה. היא שואבת את ההשראה ליצירותיה ממקורות היהדות העשירים והענפים. יצירותיה מפרשות את המקורות עליהם היא נשענת באופן מבריק, מעורר השתאות ורלוונטי ביותר לזמנים שלנו. היא מוכרת במיוחד בזכות יצירתה בתחום הספוקן-וורד שבה היא מראה לא רק איכויות של כתיבה תיאטרלית מרהיבה, אלא גם כישורי משחק יוצאים מן הכלל.

היא שחקנית מאוד רגישה ובה בעת מלאת הומור. הספוקן-וורד הוא רק חלק מהפעילויות התיאטרליות שלה, אך גם הספוקן-וורד מהווה גילום של תיאטרון. בניגוד לשירה, הספוקן-וורד דורש כתנאי סף את איכויות המשחק של המבצע. ללא איכויות אלו, ליצירה אין משמעות כלל. הספוקן-וורד אם כן, שייך באופן לגיטימי ביותר למדיום התיאטרוני.

לסיכום, צביה מרגליות מתאימה מאוד למטרות הפרס. מדובר באמנית יצירתית באופן גאוני, שגאה בתרבות היהודית שלה ומשתמשת בה ליצירת תיאטרון עמוק, מצחיק, רוחני, רלוונטי וטעון משמעות.