זאב ספראי

במידה רבה ניתן לומר כי בתור הציר של יצירת חז"ל כולה, זכתה המשנה ופירושיה - החל משני התלמודים עצמם - לעיונים ובירורים שאינם נופלים ממה שהועידו חכמי כל הדורות אף למקרא. ברם, לא זו בלבד שמרבית פירושי המשנה נוצרו בעקבות התלמודים (ובעיקר זה של אמוראי בבל) ועפ"י מסקנותיהם, אלא שעיקר עניינם של המפרשים היה להאיר את ההיבטים ההלכתיים של המשנה, ולברר את התכנים המצויים בה כרקע לתולדות ההלכה.

 יתירה מכך, החל מהבבלי עצמו ובמשך כל הדורות נתחברו מרבית הפירושים למשנה במרחק רב של זמן ומקום מאתר הורתה וגיבושה של המשנה, וניכר בעליל עד כמה כבר לא עמד הרקע החברתי והריאלי של היצירה לעיני מרבית הבאים לפרש את תוכנה. דווקא עם שובו של עם ישראל לארצו והתעצמות המחקר המודרני בחקר תולדות ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, הן במכלול היבטיה הריאליים-ארכיאולוגיים והן בכל הקשור לרב-גוניות של פניה החברתיים-רוחניים, דומה כי הבשילו התנאים לכתיבת חיבור אשר יבקש לנצל לראשונה את מלוא המידע העשיר שנחשף, להאיר את המשנה ולפרשה דווקא על רקע חיי החברה והתנאים הריאליים ששררו בארץ בעת חיבורה.

בנוסף לכך נוצרו בימינו לראשונה התנאים לעיון במכלול עדויות הנוסח של המשנה, ויכולתנו לתאם בין נוסחים עתיקים וישרים לבין המציאות כהווייתה בימי התנאים - מעמידה לרשותנו כלים לפירוש המשנה שלא ידעו - ואף לא יכלו לדעת - כל מי שביקשו לפרש את המשנה עד כה.

ההצעה המפורטת שהוגשה לוועדה על ידי פרופ' זאב ספראי פורשת לפנינו את היסודות והעקרונות המנחים של הפירוש ההיסטורי-החברתי החדש למשנה. פרופ' ספראי, שקנה לעצמו מקום של כבוד בין חוקרי א"י בשלהי העת העתיקה, הוציא כבר יחד עם אביו, פרופ' שמואל ספראי, פירוש להגדה של פסח, "הגדת חז"ל" (הוצאת כרטא, ירושלים, תשנ"ח), הדומה בכיוונו למפעל המוצע כעת. בפרופ' ספראי מצוי צירוף נדיר של בקיאות בכל מדורי הספרות התורנית עם היכרות מקרוב של המחקר ההיסטורי, הארכיאולוגי והחברתי-כלכלי. הדוגמאות המפורטות שהוצגו לפנינו לפירוש משנת מגילה, מלמדות עד כמה רב הפוטנציאל בגישתו ההיסטורית-ביקורתית להבנת יצירתו של רבי.

הוועדה שוכנעה הן בחשיבותו של הפרוייקט המוצע, והן ביכולתו של המציע להביאו לידי סיום. גם העובדה כי כבר נמצא מוסד חינוכי בעל מוניטין (מכללת ליפשיץ) שהתחייב להוציא לאור את החיבור כולו עודדה אותנו לתמוך במפעל הייחודי הזה. על כן החלטנו פה אחד להמליץ על הענקת פרס שר החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית לשנת תשס"א לפרופ' זאב ספראי.